עמית להב היתה אור בכל מקום אליו הגיעה, התבלטה בשמחת החיים שלה ותמיד היתה מוקפת חברים. לעמית היו הרבה בתחביבים: גלישה, צלילה, רכיבה על סוסים ובעיקר מוסיקה. עם כל אלה הצטיינה בלימודים ואף התקבלה למדעי המחשב באוניברסיטה.

השאירה אחריה הרבה לבבות מרוסקים.

לשווא!

אני לילך-בת רעים-אחות-שכולה, לאחר שאחי ירון שחר כשיצא להגן על קיבוצו כרבשץ, חמוש באקדח אל מול מפלצות חמושות היטב

לשווא כי הופקרנו, לא יחד ננצח אלא פילוג, שיסוי ואפס הכרה בהפסדנו, המשך הכחשת השואה שעברנו ב7/10, לכן בלב דואב

אומרת

לשווא ובוכה

עדן כולה כישרון ואומנות. היא ציירה ציורים על קנבסים, גלשנים, בגדים ועוד. אהבה לטייל בארץ ובעולם ולצלם את הטבע, ובעיקר את השמש. עדן הייתה מוקפת במשפחה והמון חברים, והיא השאירה חותם בכל אדם שפגשה.

סבתא

אמא

חברה

קיבוצניקית

תופרת

אשת שלום

אמא

זה לא נראה ככה אבל אני מאד מקווה שזה לא היה לשווא

רועי וולף

״מה יש לך? תחייך״ אלו היו מילותיו האחרונות של רועי דקות ספורות לפני נפילתו.

רועי נפל כמה ימים אחרי הכניסה הקרקעית לעזה. בשבעה באוקטובר, שבת, חג שמחת תורה ,רועי נלחם בנחל עוז כדי שהמדינה תישאר שלנו שנחייה כאן כעם יהודי.

הקריב את נפשו למעננו

לא לשוא רצחו את שני לוק, לא לשוא חיללו את גופה, לא לשוא נזרקה באחורי טנדר, לא לשוא ירקו עליה לא לשוא! כל זאת כדי שתהיה תקומה למדינה! כדי שהחטופים החיים יחזרו! כדי שנחיה בשלום ובטחון! כדי שכל העולם יראה אור!

הדר פרינץ בת 21 בהירצחה במסיבת הנובה, היתה ילדה שכולה אור ואהבה. בת יחידה בין שלושה אחים, היתה הדבק של המשפחה. אהבה את הים, שקיעות, מוזיקה ואת החיים.

הדר חיכתה כמעט חמש שעות לסיוע בזמן הסתתרות מפני המחבלים, סיוע שלא הגיע. בשם הדר וזכרה אני מחויבת לעשות כמיטב יכולתי כדי שלכתה לא היה לשווא. יהי זכרה ברוך.

אין לי ארץ אחרת.

אין לי ארץ אחרת כי אדמה בוערת לקחה את בתי בכורתי ודמה זועק ממעמקים אליי.

אין לי ארץ אחרת כי דמה אינו הפקר, הילדה שלי לחמה בגבורה בשבת השחורה עד לנשימתה האחרונה. לא ניתן, אני איל, שרון אשתי, וילדיי יעל ואלון שדמה יהיה הפקר.

אנחנו נילחם, כמו שרוני נלחמה. מותה לא היה לשווא. הוא היה פשע נתעב מבפנים ומבחוץ. אנחנו נתקן. עבורה, בעבור זכרה, בעבור המשפחה שנותרה.

אין לי ארץ אחרת וגם לא בת בכורה אחרת,

רוני אשל , אהובת ליבנו.

עמרי בלקין ז״ל בנו של חברי היקר… פרח שנקטף בשבת השחורה בלחימה בבארי .. בן 24 כמה ימים אחרי הטיול הגדול וכמה ימים לפני תחילת התואר למשפטים. משפחה שהיא תמצית מלח הארץ . עמרי אתה חסר

אני חני ריקרדו, אמא של אוריה שנרצחה במסיבת הנובה, יחד עם ארבע מאות ילדים נוספים. בגופם עצרו את התקדמות המרצחים אל עבר מרכז ישראל, בהירצחם ציון לנו את החיים. אנו חייבים להם את חיינו, ואנו צריכים לעשות הכל כדי שמותם לא יהיה לשווא

חיילות

בְּלֵב הַקְּרָב,

תָּמִיד הֵן שָׁם,

נְשׁוֹת הַצָּבָא אֲשֶׁר עָמְדוּ לְצַד חַבְרֵיהֶן בְּכָל רֶגַע.

זִכְרָן מַרְטִיט אֶת הַלֵּב וְהַנְּשָׁמָה, וּמַעֲצִים אֶת הָרָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִלָּחֵם.

הַמְּחַבְּלִים נִסּוּ לִכְפּוֹת אִיּוּמִים אֹנֶס וּפַחַד כְּבֵדִים,

אַךְ חַיֶּלֶת זוֹ עָמְדָה

כִּמְגִנָּה מוּלָם,

כְּקִיר הוֹדֵף

וְרוּחַ סְעָרָה.

בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן,

בְּשִׂיא הַמַּאֲבָק,

הַגּוּף נֶאֱלַם דֹּם ,

אַךְ נִשְׁמָתָהּ וְרוּחָהּ הָאַמִּיצִים נִשְׁאָרִים חַיִּים, מַמְשִׁיכִים לְהָגֵן עַל אַרְצֵנוּ.

בְּמוֹתָהּ ,

קוֹלָהּ עוֹלֶה

מִקֶּרֶב הַזִּכָּרוֹן,

מַזְכִּיר אֶת עֶקְרוֹנוֹת הַחַיִּים וְהַנֶּאֱמָנוּת אשר

נִשְׁאֲרָה נֶאֱמָנָה אֲלֵיהֶם

עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן.

מורמורפו 🦋

מירי חרובי 24/4/24

כי בנפילתו ציווה לנו לשמור על מדינת ישראל , לאהבה, לכבד איש את רעהו

עופר רון נרצח ב 7.10.23 בביתו בכיסופים. עשרות רבות של מחבלי חמאס רצחו ובזזו באותה שבת נוראית בקבוץ, כשרק מעטים מגנים עליו. עופר הופקר באותה שבת נוראית על ידי ממשלת ישראל ועל ידי הצבא. כל עוד ממשלת החורבן לא לוקחת אחריות על ארועי ה 7.10, ולא מתפטרת, לא יתחיל תהליך ריפוי במדינה.

יונת אור, נרצחה ב7.10, שניים מילדיה , נועם ועלמא, נחטפו והושבו במהלך העיסקה, בעלה דרור עדיין בעזה. ביתם נשרף. כואב לא מובן ולא נקלט עד עתה.

תום נרצח בכיסופים 8/10/23 - קורבן של שלום

לא ננוח ולא נשקוט עד שממשלת הזדון והדמים תלך מן העולם!

אבא של טום, יעקב גודו

רונן נהרג בהגנה על משפחתו ועל הקיבוץ.

גופתו נחטפה, משפחתו חזרה מהשבי.

ממשלת החורבן אחראית על הפקרתם.

מותך לא יהיה לשווא רק אחרי שכל החטופים יחזרו והאחראים ישלמו את המחיר

גיבור ישראל סא"ל חבקה סלמאן ז"ל.

איתנו לנצח לא נשכח ולא נסלח לאלה שכשלו בתפקידם ולא לוקחים אחריות.

עימאד אבא שלך

בבסיס נחל עוז שירתו תצפיתניות שלא בחרו להיות חיילות קרביות והנשק שלהם היתה המצלמה וביום שבת השביעי לאוקטובר הן היו בקרב ללא נשק שיגן עליהם. הן היו בחמ"ל שעות רבות ואף אחד לא השכיל להקשיב לאותות המצוקה והתחינה שלהן שיבואו להציל אותם בכל מדיה אפשרית. בסופו של דבר הפקירו אותן והן נחנקו למוות בעודן בחיים. המדינה והצבא שהפקירו אותן נדרשות להקים וועדה שתדיח באופן מיידי את האחראים למחדל לזכרה של רוני אשל ז"ל תצפיתנית בנחל עוז

הבת שלי יצאה רק להנות ולרקוד!!

המדינה הפקירה את אזרחייה

קארין אני אלחם את המלחמה שלך, למרות שאני במלחמה הפסדתי כבר ב 7.10.23 שרצחו אותך בדם קר!!

אם לא נהיה יחד, באמת ביחד, בקבלה אחד של השונה, לא נתגבר על מה שעברנו, ומותם של 1,400 אנשים, וביניהם בני, קשת, יהיה לשווא!

אבא שלי נהרג במחדל 73 הבן שלי נהרג במחדל 23 ביבי וממשלת החורבן לדין

הכי חשוב בשבילי שתהיה משמעות לכל מי שאיבד את החיים שלו, אנשים שאהבתי, ילדים שאהבתי, בת של חברה - נויה, הבן דודה שלי - רועי. הדבר שהכי חשוב לי זה, שזה לא יהיה לשווא, המוות שלהם והאובדן שלהם, שיהיה פה משהו אחר שכולם יחזרו הביתה קודם כל ואז - יש לנו מדינה להקים!

לא לשוא. הצחוק שלו מדביק את כולם וצועק לא לוותר

סרן זיו ברגור ז"ל, אחי. לא אנום ולא אשן עד שממשלת החורבן תיקח אחריות על מחדל 23 ותתפטר. רק אז אוכל לחזור לפקוד את קברך ולדעת שמותך לא היה לשווא!!. דם אחי זועק מהאדמה

סמ"ר אורי שרגא פרידמן, אחי המואר והנדיר, לנצח אשא אותך על לוח ליבי ואורך ילווה אותי להילחם כל עוד אני בחיים, למען לא יהיה מותך לשוא, למען התהום הפעורה בנשמתי לא תהיה לשוא, למען כאבינו שאין עצום ממנו, לא יהיה לשוא.

ימים קשים, מזכירים לי את הימים שרועי נפל בהגנה על ישובי הצפון והחוליה בדרך לקרית שמונה, והיום קרית שמונה והגליל אזור שומם והתושבים פליטים בארצם.

האם נפילתו של בני רועי תתמוסס בין הידים?

אחותי האהובה היפה מבפנים ומבחוץ עמיה שפרבר נהרגה בתאונה צבאית עם קומנדקר .

מותה הרס את משפחתינו אמי נסתה להתאבד ומתה מצער כעבור שנים.

מותה לא היה לשווא❗️❗️❗️

אחי שאהב את המדינה שלנו נפל בכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים ב-73 .רוצה להאמין ומקווה שמותו לא היה לשווא!

אחי אילן ברוך צנחן וחובש קרבי בצנחנים במדינה דמוקרטית ,

נפל בהתרסקות מסוק יסעור בתרגיל עוצבתי , לא לשווא.

אחינו, יוסף שריג נפל ביום החמישי למלחמת יום הכיפורים בשעה שנלחם כמפקד פלוגת טנקים שהדפה את הכוחות הסוריים ברמת הגולן, באזור חושנייה.

כתב יוסף:

לא צמאי מלחמה הלכנו אל הקרב הלכנו,

אהבנו תמיד את הבית,

שדה הנפתח בנשמה! ☘️

גוני הרניק. בן 26 במותו. מפקד סיירת גולני. נהרג בעת כיבוש מבצר הבופור ב 5.6.1982 - ביום שבו היה אמור להשתחרר אחרי שמונה שנות שירות.

האמין בקדושת החיים ולא בקדושת האדמה. האמין שיושרה היא ערך עליון. שדוגמא אישית היא תנאי אישי למנהיגות. שלקיחת אחריות היא חובת מי שמוביל. שטוב שלום מארץ ישראל השלמה.

לא בשביל הממשלה המנוולת, האכזרית, הפחדנית הזאת. לא בשביל אוזלת היד וקשיות הלב שהם מגלים. לא בשביל זה הוא מסר את חייו.

היו ראויים למותו.

סג״מ דרור שש נפל במלחמת לבנון הראשונה ב-09/06/82

עדנה מור (לבית אבני) ז״ל, נרצחה בידי מחבלים בכ״ג בסיון תשל״ד 13/6/1974, בקיבוץ שמיר בגליל העליון

בת, אחות, רעיה ואמא צעירה

בת 27 שנים בהרצחה

לא לשווא!

מלחמת יום הכיפורים שנת 73 דודנו האהוב . אברהם קורין בן 26 בנופלו, יהי זכרו ברוך.

עלה ארגנטינה לא מאידיאל. בקיבוץ ולאחר מכן בצבא הפך לציוני נלהב , היה גאה במדיו , שמח שנצרב בשמש וידיו היו שחורות משמן בטיפול בטאנק .

שמי אילה אני הבת של סמל משה אפלבוים שנהרג ביום כיפור בהיותו בן 30.

סמל משה אפלבוים היה חשמלאי מטוסים אך בעקבות מחסור החובשים קרביים יצא לקורס חובשים והמלחמה היתה השיבוץ הראשון שלו לאחר הקורס.

הוא שובץ כחובש קרבי ביחידת שריון ברמת הגולן.

ב15.10.1973 נהרג מרסיס פגז בראשו.

השאיר אחריו אלמנה ובנות תאומות בנות 6, הורים ושלושה אחים.

יהי זכרו ברוך.

אחי סגן אלוף פיני עבו נפל בפעילות מבצעית בשומרון ב 1995 בעת שירותו כמג״ד שריון. פיני היה לוחם עז נפש, פטריוט ישראלי, מלח הארץ. אישיותו התעצבה בשכונה מאתגרת מבחינה חברתית בעיר טבריה. כמפקד ומנהיג פעל לחיזוק והעצמת החיילים שחוו קשיים בהשתלבות בצבא ובחברה. במהלך חייו הקצרים פיעמה בו כמיהה לשלום עם שכנינו. האמין בערכי הציונות ומגילת העצמאות ופעל על פיהם. למענו ולמען כל הנופלות והנופלים באתגרים הביטחוניים שנכפו עלינו מאז נוסדה מדינתנו האהובה, למען החיילות והחיילים שנפלו במלחמת חרבות ברזל, בעזה ובצפון, למען המשפחות שאיבדו את היקר מכול, מחובתנו לפעול בנחישות ובהתמדה כדי שהמחיר העצום שאנחנו המשפחות השכולות משלמים מדי יום לא יהיה לשווא. אנא! לא לשווא🙏🏼

מוטי עבו.

ביום הזיכרון אשתקד כחלק מהמחאה עמדתי בכניסה להר הרצל כשבידי שלט עם תמונתו של בעלי שנהרג במלחמת יום הכיפורים, ולידו הכיתוב: לא עבור דיקטטורה הקריב בעלי את חייו. חמישים שנה עברו, וקרה הנורא מכל, למעגל השכול נוספו אלפי משפחות, ודם הנופלים על ידי הממשלה.

סא״ל יובל פינמסר שנפטר ב-2011 והוכר כחלל צה״ל, היה בחייו איש צבא מסור, ערכי ומצטיין בכל עשייתו לאורך השנים. הותיר אחריו 2 בנים, שמשרתים בצה״ל בסדיר ובמילואים.יובל היה מפקד קשוב מקצועי וישר, כל הערכים הללו נעדרים מההנהגה המדינית הנוכחית

דוד חיים שלי.חיים משגב האופטמן,צנחן,נפל לפני 55 שנים- 26.02.1969 ,במלחמת ההתשה,במרדף אחר מחבלים בבקעת הירדן, בן 22 בנופלו. היה אדם מיוחד, כריזמטי,אהוב, חבר קיבוץ להב, פעיל בשומר הצעיר ולוחם גם על ערכיו לחברה צודקת, שוויונית ולשלום. מותו לא היה לשווא!

רב סרן כספי זילברברג אליעזר. בעל עיטור העוז. נהרג בעת לחימתו בחווה הסינית בליל ה15.10.1973

במסגרת חטיבה 14 גדוד 184 פלוגה 11.

״אני רואה את העם עכשיו , ובשביל מדינה כזאת אני מוכן להילחם. אני מוכן למות בעד המדינה שלנו״ אלו דבריו של סמ״ר שחר פרידמן ז״ל אשר נפל בעזה ב18.11.23

שחר ראה את האחדות בעם ואמר שאם המלחמה, תמנע מאיתנו מלחמת אחים ותגרום לאחדות, הוא מוכן להקריב את נפשו.

לא לשווא !

צבי הורוביץ - נפל עם מטוסו ברמת הגולן 7.10.73

לא לשווא אחי נפלת בהגנה על המדינה שלנו !

לא לשווא נשארנו כאן לשאת את זכרונך !

אני חייבת להאמין בתקווה !

אחותך - שושנה גנז- הורוביץ